בלוגרים ואנשי פנים בתעשיית ה"מטאוורס", כמו John Hanke, חשפו את כל מה שהיקום הדיגיטלי החדש לא הפך להיות. כפי ש־John טוען, אנשים רגילים התרגלו להישאר בבית אחרי שנתיים של שימוש ב־Zoom, ב־DoorDash, בתוכנות ענן או בכל פלטפורמת בידור כמו Netflix. הקורונה הייתה הסערה המושלמת שדחפה אנשים לנסות מציאות רבודה, מציאות מעורבת, מציאות מדומה וצורות תקשורת חדשות.

עם זאת, הוא טוען שחברות חייבות להשתפר כדי להימנע ממה שמפניו מזהירים, "מפני עתיד דיסטופי של טכנולוגיה שהשתבשה", ספרי המדע הבדיוני של Neal Stephenson, ‏William Gibson ו־Ernest Cline.

מסיבה זו, בשנתיים האחרונות נרשמו הקפיצות הגדולות ביותר בתקשורת חלופית, באיסוף נתונים ובבניית פרויקטים של מטאוורס. פרויקטי בלוקצ'יין חדשים כמו The Sandbox, התקדמות בחומרה וגישה רחבה יותר לטכנולוגיות חדשות דוחפים את תנועת "המטאוורס" קדימה. בעוד ש"המטאוורס" כרעיון מסקרן רבים כעלילה לסרט מהנה או לספר שנוי במחלוקת, במציאות שלנו "המטאוורס" הוא סיפור אחר לגמרי.

מה המקורות של "המטאוורס"?

הרעיונות המוקדמים של דיגיטליזציה ומציאות מדומה הוצגו בסרט Tron ב־1982. ההשראה של הבמאי Lisberger ל־Tron החלה ב־1976, כשנשבה בקסמם של משחקי הווידאו. אפשר לראות עד כמה רחוק מגיעים השורשים המוקדמים של המטאוורס המוחשי של היום. הרעיונות שהופיעו אז צצים עכשיו מחדש, בגישה פולשנית יותר.

לאחרונה, יצירות כמו Ready Player One של Ernest Cline מתמקדות במציאות דיגיטלית חלופית, שבה כולם בורחים מהמציאות אל מקבילה וירטואלית. המציאות הזו נוטשת את העולם הלא מקוון לטובת היקום הדיגיטלי. יש אנשים שתומכים בדרך החיים החדשה הזו, אבל כחברה אנחנו צריכים להתמקד בהימנעות מהפיכת עתיד דיסטופי כזה למציאות, כפי ש־John Hanke טוען. מעניין ככל שיהיה רעיון "המטאוורס", ספרי המדע הבדיוני והסרטים האלה צריכים לשמש אזהרה לגבי הדרך שבה לא כדאי לגשת לעולם טכנולוגי שמתפתח במהירות.

עד כמה החברה צריכה להסתגל לעולם הדיגיטלי?

רבים טוענים שהטכנולוגיה לא צריכה להשפיע על חיינו במידה כזו. אבל המציאות היא שאנחנו מתקרבים יותר ויותר לאורח חיים דיגיטלי בלבד. אנחנו חייבים ליצור חיבור בין העולם הדיגיטלי לעולם הטבעי, כדי שתהיה לנו סיבה להשתתף בפעילויות היומיומיות הרגילות שלנו. שעדיין תהיה לנו סיבה ליצור קשר עם החברים; שעדיין נלך לבית הקפה, נדבר זה עם זה, נתאמן וניהנה מהחיים כמו שתמיד היה בחברות פתוחות.

יש דאגה לגיטימית לגבי המקום המדויק של הקו בין העולם הדיגיטלי לעולם הטבעי, הקו שבו "המטאוורס" הופך למציאות. כל עוד אנחנו מתחשבים בכל הצרכים האנושיים הבסיסיים שלנו, זה פשוט יהיה עולם טוב יותר. אנחנו מגדירים עולם טוב יותר כעולם שבו כל הכלים, הנתונים, המידע, השירותים והטכנולוגיה האינטראקטיבית זמינים לנו.

העלייה של הטכנולוגיה האינטראקטיבית מובילה אותנו להמשיך לפתח את הכלים והמכשירים שישמשו לבניית עתיד טוב יותר. אם הרעיונות של Web 3.0 נשמעים מעורפלים, זה משום שהם עדיין פתוחים במידה מסוימת ולא מוגדרים. עם זאת, הכלים שעלינו לשאוף לבנות הם כלים שרוב האנשים, אם לא כולם, יכולים להשתמש בהם עם מספיק תרגול.

תהליך היצירה של כלי הוא עניין בפני עצמו. כלים פיזיים שונים מכלים שמפותחים כתוכנה בתוך היקום הדיגיטלי, אבל העיקרון שמאחורי "כלי" נשאר אותו עיקרון. אדם שמשתמש במכחול ובבד יכול לצייר תמונה. אדם שמשתמש במחשב ובתוכנה יכול לצייר תמונה דיגיטלית. האפליקציות הדיגיטליות האלה לא החליפו את המקבילות שלהן בעולם האמיתי. במקום זאת, הן הביאו דרך חלופית לבצע משימה מסוימת.

מקרה בוחן של כלי "מטאוורס" מובילים

הכלים הפשוטים אך השימושיים האלה הם דברים שהדורות הבאים כבר לא יצטרכו לדאוג להם, אלא יוכלו להשתמש בהם כדי לפתח משהו חדש. במובן מסוים, הם יכולים להמשיך מהמקום שבו הדורות הקודמים עצרו. הם צריכים להשתמש בכלי הזה כדי ליצור משהו שיכול להיות מאומץ ברחבי העולם. חברות גדולות כמו Meta (לשעבר Facebook) ואנשים כמו Phil Libin יוצרים כלים שחורגים מגבולות הדמיון שלנו.

אחת החברות האלה היא Eyeware Tech השוויצרית, שמפתחת טכנולוגיית מעקב ראש ועיניים מבוססת תוכנה בלבד למצלמות רשת ולחיישני תלת־ממד. המטרה שלה היא לקדם חיבור טבעי בין אנשים למכשירים שלהם. בעזרת חיישן ייעודי, התוכנה עוקבת באופן פעיל אחר תנועות הראש והעיניים ומציגה אותן על מסך המחשב.

הטכנולוגיה, שאינה תלויה בפלטפורמה, מאפשרת אינטראקציות בעולם האמיתי שמציעות דרך חדשה לחבר בין אדם למכונה. התוצאות אינן תרומות מעורפלות. Eyeware Beam (כיום Beam Eye Tracker iOS App) מאפשרת מחקר אקדמי על קשב חזותי ועל מגוון רחב יותר של התנהגות אנושית. בתחום השידורים החיים ויצירת תוכן וידאו, אפליקציית Eyeware Beam ל־iPhone ול־iPad יוצרת סביבה אינטראקטיבית בין הסטרימר לקהל שלו, עם שכבת מעקב עיניים.

ייעוד גדול יותר ל"מטאוורס"

הרעיון לרתום את הטכנולוגיה לשירות הצרכים שלנו, ולא להפך, היה, הווה ותמיד צריך להיות הדרך שהאנושות בוחרת בה. כדי להתמודד עם ההזדמנויות והאתגרים החדשים, עלינו לשאוף להבין טוב יותר את העולם שסביבנו ולתקשר איתו. העולם עצמו הוא מידע. אם אנחנו רוצים לראות את המידע הזה, אנחנו יכולים להשתמש בראייה, בשמיעה, בריח ובמגע כדי לאסוף מידע ולפרש את הנתונים.

לחלופין, אפשר להשתמש בכלים השונים שכבר עומדים לרשותנו. אפשר להשתמש ב"מטאוורס" כדי לאסוף מידע על הדרך לבנות את החברה שלנו. ועדיין, הבחירה היא שמביאה הזדמנות, והאפשרויות הזמינות הן שמביאות את הצעדים הנחוצים ל־Web 3.0.

שימוש בתוכנות כמו Eyeware Beam או AMD Privacy View מביא את ההזדמנויות הנוספות האלה. בזכות מעקב אחר תנועות העיניים בזמן אמת והפיכתן למידע, לתוכנה כזו יש יישומים רבים: מערכות לניטור נהגים, שבהן אפשר להשתמש בנתונים על טעויות אנוש כדי לתת טיפים לבטיחות בנהיגה, שילוב עם מכשירי מציאות מדומה, סימולטורים לאימון, אינטראקציות סוחפות בשידורים חיים ואפילו יישומים ברובוטיקה. שלא לדבר על שפע האפליקציות והתוכנות האחרות שעומדות לרשותנו. כך או כך, המגמה של מחשבים שהופכים חזקים יותר וקטנים יותר אומרת שתוכנה כזו רק מוסיפה לארסנל החשוב של כלים שאפשר לשאת בכיס ולהשתמש בהם באופן פעיל.

אנחנו מקווים שהרעיונות שפותחו בעזרת אלגוריתמי הראייה הממוחשבת ולמידת המכונה של Eyeware Tech יובילו מפתחי תוכנה עצמאיים לממש את הרעיונות שלהם עם גישה ל־Eyeware Beam head API למעקב ראש ועיניים. העצמה של אחרים באמצעות טכנולוגיה מאפשרת לנו לבנות עתיד טוב יותר שמובל על ידי יחידים, ולא מרוכז בידי כמה חברות חזקות. בין שזה עם Eyeware Tech ובין שעם כל תוכנה אחרת.